<h1>סמ"ג לאוין סימן קי"א</h1>
<h2>דף יח.</h2>
אמרינן בשבועות פרק שני, אדם שהיה משמש מטתו עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי לא יפרוש מיד בעוד שהוא בקושיו שהרי יציאתו הנאה לו כביאתו, ואם פירש והוא בקושיו חייב כרת כמי שבעל נדה, והוא הדין לשאר עריות, אלא כיצד יעשה נועץ צפורני רגליו בקרקע ושוהה ומזדעזע, ומפנה לבו בפחד ורתת גדול עד שימות האבר ואח"כ נשמט ממנה (ע"פ לשון רמב"ם איסו"ב פ"ד הל' י"א ע"ש).
